הפיקדון הוא תשלום חודשי שהמעסיק מעביר לחשבון מיוחד בעבור כל עובד זר. לפי תקנות הפיקדון בנוסחן העדכני (כולל תיקון מ-2026), הוא חל גם על תעשייה, מסחר ושירותים, מסעדות ומלונאות. במאמר תמצאו מה גובה הפיקדון, איך משלמים אותו ומה העובד מקבל בסוף.
מה זה פיקדון
הפיקדון הוא כסף שנצבר בעבור העובד בחשבון בנק נפרד, שמנהלת יחידת הפיקדונות ברשות האוכלוסין וההגירה. העובד מקבל את הכסף כשהוא עוזב את ישראל לצמיתות.
הפיקדון בא במקום חלק מההפרשות הסוציאליות. הוא לא תוספת עליהן. הפירוט במאמר פנסיה או פיקדון? מה חל על עובד זר.
על מי חלה החובה
לפי תקנות הפיקדון בנוסחן העדכני (כולל תיקון מ-2026), החובה חלה על כל הענפים חוץ משלושה:
- סיעוד ביתי אצל יחיד.
- ענף המומחים.
- ענף החקלאות.
לכן החובה חלה על תעשייה, מסחר ושירותים, מסעדות ומלונאות.
שימו לב: בנוהל הפיקדון של רשות האוכלוסין (גרסה מאוגוסט 2024) כתוב שבמסחר ושירותים ובמסעדות הפיקדון חל רק על עובדים שנכנסו עד 1.3.2025. התקנות שתוקנו ב-2026 והנהלים הענפיים מ-2026 קובעים חובה כללית. ההוראה התקפה היא זו שבתקנות. מומלץ לוודא מול יחידת הפיקדונות ממתי החובה חלה על עובדים שכבר הועסקו לפני התיקון.
כמה משלמים
אין סכום קבוע בשקלים. הפיקדון שווה לסכום של שני רכיבים, לפי משרה מלאה:
- רכיב הפיצויים שהמעסיק חייב להפריש.
- רכיב תגמולי המעסיק (החלק של המעסיק בפנסיה).
השיעורים נקבעים לפי צווי ההרחבה או ההסכמים הקיבוציים שחלים על המעסיק. החוק קובע גם תקרה לסכום החודשי, שמתעדכנת מעת לעת.
פרטים נוספים:
- החובה מתחילה מהחודש הראשון להעסקה, גם אם צו ההרחבה, ההסכם הקיבוצי או החוזה קובעים מועד אחר.
- בחודש הראשון ובחודש האחרון משלמים סכום יחסי, לפי מספר הימים. כך גם בחודש של חופשה ללא תשלום בגלל מחלה, או בזמן שהייה זמנית בחו"ל עם אישור לחזור לישראל.
- לפי נוהל הפיקדון, משלמים פיקדון בכל חודש שבו חייבים לשלם לעובד שכר, כולל ימי חופשה, חג ומחלה.
איך ומתי משלמים
| שלב | מה עושים |
|---|---|
| מועד | עד ה-15 בכל חודש, בעבור החודש הקודם |
| אמצעי תשלום | העברה במס"ב בלבד לחשבון הייעודי |
| דיווח | בזמן התשלום שולחים דיווח מקוון על כל עובד: פרטי המעסיק והעובד, הסכום והתקופה |
| עזיבת העובד | יתרת הפיקדון משולמת 5 ימים לפחות לפני שהעובד עוזב, אם המועד ידוע למעסיק |
לפי נוהל הפיקדון (2024), החשבון מתנהל בבנק מזרחי טפחות.
אסור לנכות את הפיקדון משכר העובד. זה כתוב במפורש בנוהל הפיקדון.
איך בודקים
- העובד: לפי סעיף 1יא לחוק, רשות האוכלוסין מאפשרת לעובד לראות באתר שלה, בחינם, כמה כסף הופקד בעבורו, כמה רווחים נצברו וכמה עמלות נוכו.
- המעסיק: המעסיק מדווח על כל תשלום בדיווח המקוון, לכל עובד בנפרד. אישורי ההעברה במס"ב והדיווחים הם התיעוד של התשלום.
- שאלות: לפי הנוהל, פונים ליחידת הפיקדונות ברשות האוכלוסין. כתובת הדוא"ל מופיעה בנוהל.
מה העובד מקבל בסוף
- העובד מקבל את הכסף רק כשהוא יוצא מישראל לצמיתות, בניכוי מס של 15% ועמלות.
- אם הוא יוצא אחרי שתקופת השהייה המותרת שלו הסתיימה, הוא זכאי ל-25% מהכסף. את 75% הנותרים הוא מקבל רק אם יצא תוך 12 חודשים, ובניכוי סכומים לפי משך האיחור (סעיף 1יא(ד1) לחוק).
- תפקיד המעסיק: כשהעובד מודיע שהוא עוזב, המעסיק חייב לעזור לו להגיש בקשה למשיכת הכסף. לפי הנוהל, מגישים אותה 10 ימי עבודה לפחות לפני הטיסה, ולא יותר מ-30 יום לפניה.
מה קורה אם לא משלמים
- אי-תשלום עד ה-15 הוא הפרה של תנאי ההיתר. אחרי שימוע אפשר להטיל סנקציות, כולל חסימה של רישום עובדים חדשים.
- אפשר לפתוח גם בהליך פלילי.
- הקנס המינהלי על אי-הפקדת הפיקדון במלואו: 5,000 ₪ לעסק, ו-10,000 ₪ בעבירה חוזרת (נוסח התקנות בנבו נכון ל-24.12.2023).
שאלות נפוצות
האם הפיקדון הוא תוספת לשכר? לא. הוא בא על חשבון הפרשות המעסיק לפיצויים ולפנסיה.
האם מותר לנכות את הפיקדון מהשכר? לא.
איך יודעים מה הסכום המדויק לכל עובד? הסכום נגזר משיעורי הפיצויים ותגמולי המעסיק בצו ההרחבה או בהסכם הקיבוצי שחלים על העסק. את השיעורים המדויקים מומלץ לוודא מול רואה החשבון ומול יחידת הפיקדונות.
מקורות
- חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (נבו) – סעיף 1יא (פיקדון, צפייה במידע, תשלום לעובד)
- תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (נבו) – תקנות 2–6 (תחולה, סכום, מועד, דיווח)
- נוהל 9.0.0003 – פיקדון לעובדים זרים – סעיפים ג–ו (תשלום, איסור ניכוי, סנקציות, משיכה)
- נוהל 9.5.0001 – ענף התעשייה – סעיף ו.13
- נוהל 9.5.0002 – ענף המסחר והשירותים – סעיף ה.16
- דוח סיכום פעילות 2025 – רשות האוכלוסין – פרק הפיקדון
- תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עובדים זרים) (נבו) – סכום הקנס
המידע במאמר כללי ונכון למועד העדכון האחרון. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי. נהלים, סכומים ומכסות משתנים – יש לוודא מול המקורות הרשמיים.