הסכם בילטרלי או הבאה פרטית: מה ההבדל למעסיק בתעשייה ובמסחר

5 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: 5.10.2026

בענפי התעשייה והמסחר והשירותים יש שתי דרכים להביא עובד זר מחו"ל: הסכם בילטרלי והבאה פרטית. המסלולים שונים במי שבוחר את העובד, במה שמותר למעסיק לעשות ובחובת הערבות. במאמר תמצאו את ההבדלים לפי הנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה.

מה זה הסכם בילטרלי

הסכם בילטרלי הוא הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת מדינת המקור. לפי נוהלי התעשייה והמסחר, הגיוס נעשה דרך רשות האוכלוסין ודרך גוף ממשלתי של מדינת המקור, שהנוהל קורא לו "שירות תעסוקת חו"ל".

לפי החלטת ממשלה 1752 (מאי 2024), זה מסלול ברירת המחדל לגיוס עובדים זרים.

מה זה הבאה פרטית

הבאה פרטית היא גיוס מחוץ להסכם. המעסיק מאתר את העובד, בודק אותו ומזמין אותו. ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים מחליטה אם המסלול פתוח בענף ובאיזה היקף. לפי החלטה 1752, הוועדה מאשרת ככלל הבאה פרטית רק ממדינות בדירוג Tier 1 או Tier 2 בדוח הסחר בבני אדם של מחלקת המדינה האמריקאית.

נכון ל־5.10.2026: לפי הטבלה המרכזת של הוועדה (2.8.2026), הבאה פרטית מותרת עד 31.10.2026 במסחר ושירותים ובקבוצה ד' בתעשייה. לקבוצות א'–ג' בתעשייה מופיעה בטבלה הקצאה נפרדת, בלי התאריך הזה. אחרי 31.10.2026 הוועדה עשויה להאריך או לשנות.

איך עובד המסלול הבילטרלי

לפי נוהל התעשייה (פרק ז) ונוהל המסחר (פרק ז):

  1. מדינת המקור מפרסמת את האפשרות לעבוד בישראל דרך רשויות המדינה בלבד, בלי חברות כוח אדם פרטיות.
  2. המועמדים נבדקים לפי תנאי סף: גיל, אזרחות, היעדר רישום פלילי, בריאות, ועוד.
  3. ישראל בוחרת באקראי עד 75% מהמועמדים שעומדים בתנאי הסף, ונבנה מאגר.
  4. הרשות מודיעה למעסיקים בעלי היתר שיש מאגר זמין. המעסיק שולח בקשה בכתב ליחידה ליישום הסכמים בילטרליים ברשות (יה"ב).
  5. יה"ב משבצת עובדים לכל מעסיק באקראי.
  6. המעסיק מחזיר חוזה חתום תוך 4 ימי עבודה, ומשלם אגרה שנתית ואגרת רישיון תוך 3 ימי עבודה אחרי שהמועמד עבר את הבדיקות.
  7. נציג של המעסיק, שהוא עובד ישראלי שלו, פוגש את העובדים בנתב"ג ומעביר אותם למגורים או לעבודה.

שני כללים נוספים במסלול הזה:

  • אסור למעסיק או למי מטעמו ליצור קשר ישיר או עקיף עם המועמדים לפני שהם מגיעים, אלא דרך הרשות.
  • מעסיק לא רשאי לבטל הזמנה שהגיש ליה"ב.

איך עובדת הבאה פרטית

לפי נוהל התעשייה (סעיף ח.1) ונוהל המסחר (סעיף ו.1):

  • המעסיק בודק את כישורי העובד לפני שהוא מזמין אותו.
  • המעסיק מגייס בעצמו או דרך נושא משרה מורשה בחברה.
  • התקשרות עם חברות ישראליות או אנשים פרטיים בישראל לצורך גיוס עובדים זרים היא בניגוד לדין.
  • במסחר ושירותים מצרפים לבקשה גם פרטי סוכן גיוס מורשה והעתק החוזה עם חברת הגיוס.
  • המעסיק רושם את העובד בטופס מקוון ומצרף מסמכים: דרכון, תעודת יושר, בדיקות רפואיות, חוזה ועוד.

ההבדלים בטבלה

נושא הסכם בילטרלי הבאה פרטית
מי בוחר את העובד שיבוץ אקראי מתוך מאגר המעסיק
קשר עם המועמד לפני ההגעה אסור, רק דרך הרשות המעסיק בודק את המועמד
תנאי סף נקבעים בהסכם ובנוהל בדיקת כישורים בידי המעסיק, ובדיקות הרשות והקונסוליה
ערבות בנקאית אין תעשייה (קבוצות ג' ו־ד') ומסחר: 5,000 ₪ כפול המספר המרבי של העובדים בהיתר
מתי זמין כשיש מאגר פעיל במדינה עם הסכם רק כשהוועדה מאשרת. כרגע עד 31.10.2026 (מסחר ושירותים, קבוצה ד' בתעשייה)
ביטול הזמנה אסור –

איזה הסכמים קיימים בכל ענף

  • תעשייה: הנוהל מתאר מסלול בילטרלי. בעמוד הטפסים של אגף ההסכמים הבילטרליים לענף מופיעים חוזים לעובדים מסרי לנקה.
  • מסחר ושירותים: לפי מסמך ההחלטה של ועדת המנכ"לים (דיון מ־25.3.2026), נציג רשות האוכלוסין מסר שנחתם לאחרונה הסכם בילטרלי ראשון, ושהקמת מאגר צפויה לארוך כמה חודשים. המסמך לא מציין את המדינה.
  • מסעדות: רק בהסכם בילטרלי, רק מסרי לנקה.
  • מלונאות: הסכמים עם הפיליפינים ועם סרי לנקה.

לפי דוח רשות האוכלוסין לשנת 2025, עד סוף 2025 כל העובדים בתעשייה ובמסחר הגיעו בהבאה פרטית.

מה זה אומר בפועל

  • אם ההבאה הפרטית לא תוארך אחרי 31.10.2026, יישאר בענף רק המסלול הבילטרלי, ורק כשיש בו מאגר זמין. זה תלוי בהחלטות הוועדה. במסמך הוועדה ממרץ 2026 צוין שבמסחר עדיין אין מאגר זמין.
  • במסלול הבילטרלי אין לכם שליטה על בחירת העובד, אבל אין חובת ערבות.
  • בהבאה פרטית האחריות לבדוק את העובד ולגייס אותו היא שלכם, לפי הנוהל.
  • בשני המסלולים אתם המעסיק הרשום בהיתר, וחובות ההעסקה זהות.

שאלות נפוצות

אפשר לבחור עובד מסוים במסלול הבילטרלי? לא. לפי הנהלים, יה"ב משבצת את העובדים באקראי.

מה המשמעות של "סוכן גיוס מורשה" בנוהל המסחר? הנוהל דורש לצרף את פרטיו, אבל לא מגדיר מי הוא. מומלץ לברר מול הרשות או עם עורך דין.

מאילו מדינות מותרת הבאה פרטית? לא מצאנו רשימה רשמית. לפי החלטה 1752, ככלל ממדינות בדירוג Tier 1 או Tier 2.

מקורות

המידע במאמר כללי ונכון למועד העדכון האחרון. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי. נהלים, סכומים ומכסות משתנים – יש לוודא מול המקורות הרשמיים.