העסקה ישירה: מי המעסיק החוקי של עובד זר ומה מותר לגורם מלווה

4 דקות קריאה · עודכן לאחרונה: 5.10.2026

בענף הבנייה פועלים "תאגידי כוח אדם" שמעסיקים עובדים זרים. אבל בענפי התעשייה, המסחר והשירותים, המסעדות והמלונאות, הנהלים בנויים אחרת. במאמר תמצאו מי המעסיק החוקי של העובד, מה אסור לפי הנהלים, ומה הנהלים מאפשרים לנציג מטעם המעסיק.

מי המעסיק החוקי

בארבעת הענפים האלה, בעל ההיתר הוא המעסיק. ההיתר מונפק על שם העסק עצמו, ומפרט את המקצוע, את המספר המרבי של העובדים ואת התוקף.

תאגידי כוח אדם מופיעים בטבלת המכסות של ועדת המנכ"לים רק בענף הבנייה. בנהלים של ארבעת הענפים האלה אין מסלול כזה.

העסקה ישירה: מה הנהלים אומרים

נוהל התעשייה (סעיף ו.8) קובע שהמעסיק מעסיק את העובדים באופן ישיר. חל איסור להעסיק אותם דרך קבלן כוח אדם, קבלן שירותים או גוף שלישי שאינו המעסיק הרשום בהיתר. כלל דומה מופיע גם בנהלי המסחר והשירותים, המסעדות והמלונאות.

החריג היחיד: בנוהל המסחר והשירותים (סעיפים ה.2 ו־ה.10) יש מסלול ניסיוני לקבלני שירותי ניקיון שיש להם רישיון בתוקף ממשרד העבודה. גם במסלול הזה חל איסור חמור על ניקיון של בתי מגורים פרטיים.

עוד כללים שקשורים לכך:

  • העובד רשאי לעבוד רק אצל המעסיק שרשם אותו, רק בענף ובמקצוע שבהיתר, וגם לא בימי מנוחה או בהפסקות.
  • העסקת עובד בתפקיד שלא מופיע בהיתר היא הפרה של סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.
  • השכר משולם רק לחשבון בנק בישראל על שם העובד. למעסיק או למתווך אסור להחזיק הרשאה בחשבון או את כרטיס המשיכה.

מי רשאי לגייס

בהסכם בילטרלי: הגיוס נעשה דרך רשות האוכלוסין והגוף הממשלתי במדינת המקור. לפי הנהלים, חל איסור חמור על המעסיק או מי מטעמו ליצור קשר ישיר או עקיף עם המועמדים לפני שהם מגיעים, אלא דרך הרשות.

בהבאה פרטית (בלי הסכם): נוהל התעשייה (סעיף ח.1) ונוהל המסחר (סעיף ו.1) קובעים:

  • המעסיק בודק את כישורי העובד לפני שהוא מזמין אותו.
  • המעסיק מגייס את העובד בעצמו או דרך נושא משרה מורשה בחברה.
  • התקשרות עם חברות ישראליות או אנשים פרטיים בישראל לצורך גיוס עובדים זרים היא בניגוד לדין.

במסחר ושירותים מצרפים לבקשה לרישום העובד גם פרטי סוכן גיוס מורשה והעתק החוזה עם חברת הגיוס (סעיף ו.6.ד). הנוהל לא מגדיר מי נחשב סוכן גיוס מורשה.

מה הנהלים מאפשרים לנציג מטעם המעסיק

הנהלים מזכירים במפורש כמה תפקידים של גורם מטעם המעסיק:

  • הגשת הבקשה לרישום עובדים: לפי נוהל התעשייה (ח.1) ונוהל המסחר (ו.1), את הבקשה מגיש בעל ההיתר, עורך דין מטעמו, או נציג מטעמו עם ייפוי כוח נוטריוני.
  • קבלת העובדים בנתב"ג במסלול הבילטרלי: נציג של המעסיק שהוא עובד ישראלי של המעסיק.
  • אחראי תלונות: בנהלי התעשייה, המסחר והמסעדות, בפרק על המסלול הבילטרלי, המעסיק מוסר לעובדים את הטלפון של האחראי מטעמו. במלונאות ממנים בכל מקרה עובד ישראלי דובר אנגלית.

הנהלים לא מפרטים תפקידים נוספים של גורם חיצוני, ולא קובעים כמה מותר לגבות על שירותי ליווי. לא מצאנו מקור רשמי בנושא. לפני כל התקשרות עם גורם חיצוני, מומלץ לבדוק אותה עם עורך דין שמתמחה בתחום.

מה האחריות של המעסיק

כיוון שההיתר על שמכם, החובות כלפי העובד הן שלכם. בין היתר:

  • חוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד מבין, ותרגום לעברית במקום העבודה.
  • מגורים הולמים וביטוח רפואי על חשבון המעסיק.
  • פיקדון חודשי לחשבון שמנהלת הרשות.
  • תלוש שכר מפורט כל חודש.
  • דיווח לרשות על כל שינוי בהעסקה, כולל נטישה או פיטורים.

מה הסנקציות

לפי תקנות הקנס המינהלי לעובדים זרים (נוסח נכון ל־24.12.2023; לא בדקנו אם הסכומים עודכנו מאז):

עבירה עסק עבירה חוזרת
העסקת עובד זר בלי היתר, או עובד שאינו רשאי לעבוד (סעיף 2(א)) 5,000 ₪ 10,000 ₪
תיווך שלא כדין: תיווך להעסקה של עובד זר כשההעסקה עצמה אסורה (סעיף 3) 5,000 ₪ 10,000 ₪

לפי סעיף 2(א) לחוק, העסקה שלא כדין היא גם עבירה פלילית שדינה מאסר עד שנה או קנס גבוה. בנוסף, הרשות רשאית לבטל היתר, להגביל אותו או לסרב להאריך אותו, אחרי שימוע.

שאלות נפוצות

אפשר להעסיק עובד זר לתעשייה דרך תאגיד כוח אדם? לפי נוהל התעשייה, לא. חל איסור להעסיק את העובדים דרך קבלן כוח אדם, קבלן שירותים או גוף שלישי.

מותר להיעזר בעורך דין או בנציג להגשת הבקשות? כן, לפי הנהלים: עורך דין מטעם בעל ההיתר, או נציג עם ייפוי כוח נוטריוני.

מותר לשלם לחברה ישראלית כדי שתגייס עובדים בחו"ל? לפי נוהלי התעשייה והמסחר, התקשרות עם חברות ישראליות או אנשים פרטיים בישראל לצורך גיוס היא בניגוד לדין.

מקורות

המידע במאמר כללי ונכון למועד העדכון האחרון. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי. נהלים, סכומים ומכסות משתנים – יש לוודא מול המקורות הרשמיים.