עובד זר, עובד ישראלי או עובד קבלן: אילו רכיבי עלות שונים

מעסיקים בתעשייה, במסחר ושירותים, במסעדות ובמלונאות בודקים לפעמים כמה אפשרויות לאיוש משרה. כל אפשרות כוללת רכיבי עלות אחרים. המאמר מציג את הרכיבים זה לצד זה, לפי המקורות הרשמיים. הוא לא קובע איזו אפשרות זולה יותר, כי זה תלוי בשכר, בענף ובנסיבות של כל עסק.

קודם כול: עובד זר בענפים האלה מועסק ישירות

בארבעת הנהלים – תעשייה, מסחר ושירותים, מסעדות ומלונאות – אסור להעסיק עובד זר דרך קבלן כוח אדם, קבלן שירות או גוף שלישי. המעסיק מחזיק בהיתר ומעסיק את העובד בעצמו.

החריג היחיד: קבלני שירות ניקיון מורשים בענף המסחר והשירותים, במסלול ניסיוני.

לכן "עובד קבלן" במאמר הזה הוא עובד ישראלי שמועסק דרך קבלן.

טבלת השוואה: רכיבי העלות

רכיבים שקיימים רק בהעסקת עובד זר

אגרות 2026 (לפי חוזר האגרות 12/2025 מ־12.2.2026, בתוקף לשנת 2026):

• אגרה שנתית: 8,490 ₪ בתעשייה, במסחר ושירותים ובמסעדות; 11,320 ₪ במלונאות.
• אגרת בקשה: 1,060 ₪ בתעשייה, 370 ₪ במסחר ושירותים ובמסעדות, 1,420 ₪ במלונאות. (בעמוד השירות של הרשות למסחר ושירותים מופיע עדיין 350 ₪.)
• אגרת רישיון ב/1 ואגרת אינטרויזה: 205 ₪ כל אחת.

פיקדון. שווה לרכיבי הפיצויים ותגמולי המעסיק לפנסיה לפי צו ההרחבה או ההסכם הקיבוצי. הוא בא על חשבון ההפרשות האלה (ובתעשייה גם על חשבון קרן ההשתלמות), ולא בנוסף להן. הכסף מועבר לחשבון ייעודי שמנהלת רשות האוכלוסין, והעובד מקבל אותו כשהוא יוצא מהארץ לצמיתות.

מגורים וביטוח רפואי. חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק לספק אותם על חשבונו. מותר לנכות מהשכר רק חלק, עד תקרות שמתעדכנות כל שנה. לפי החוזר, בתוקף לשנת 2026, תקרת הניכוי לביטוח רפואי היא 147.11 ₪ לחודש, ותקרות המגורים נקבעות לפי אזור.

שכר: לא תמיד שכר מינימום

• מסחר ושירותים ומסעדות: לפחות שכר המינימום (6,443.85 ₪ לחודש, בתוקף מ־1.4.2026 ועד לעדכון הרשמי הבא), או השכר הענפי בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה, לפי הגבוה.
• תעשייה: רצפת שכר לפי קבוצה מקצועית, כאחוז מהשכר הממוצע במשק: 130% בקבוצה א', 110% בקבוצה ב', 85% בקבוצה ג' ו־50% בקבוצה ד'. את הסכום בשקלים יש לבדוק בנוהל.

רכיבים שחלים בכל האפשרויות (על מי שמעסיק את העובד)

• דמי ביטוח לאומי ומס, לפי הכללים של המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים. את השיעורים שחלים על כל סוג עובד מומלץ לבדוק מול הגופים האלה.
• שעות נוספות, ימי מנוחה, חופשה ודמי מחלה לפי דיני העבודה.
• תלוש שכר מפורט כל חודש.

בהעסקה דרך קבלן, את החובות האלה כלפי העובד ממלא הקבלן, שהוא המעסיק.

תנאים שאינם עלות, אבל משפיעים על ההחלטה

• יחס לעובדים ישראלים. בתעשייה, במסחר ושירותים ובמסעדות, מספר העובדים הזרים מוגבל ל־25% ממספר העובדים הישראלים (עם חלופה למי שהעסיק פלסטינים עד 30.9.2023). במסחר ובמסעדות נדרשים לפחות 4 עובדים ישראלים.
• מכסה ותהליך. העסקת עובד זר מחייבת המלצה של משרד הכלכלה (או משרד התיירות במלונאות) והיתר מרשות האוכלוסין, בתוך מכסה שנקבעת לכל ענף.
• תפקיד מוגדר. העובד הזר עובד רק בתפקיד ובענף שבהיתר, ולא אצל מעסיק אחר.

שאלות נפוצות

האם עובד זר זול יותר מעובד ישראלי? לא נמצא מקור רשמי שמשווה בין העלויות. ההשוואה תלויה בשכר, בענף, במגורים ובמספר העובדים.

האם אפשר להעסיק עובד זר דרך חברת כוח אדם בענפים האלה? לא. לפי הנהלים, ההעסקה ישירה בלבד. החריג: קבלני ניקיון מורשים במסחר ושירותים, במסלול ניסיוני.

האם הפיקדון הוא עלות נוספת על הפנסיה? לא. לפי התקנות והנהלים, הפיקדון בא על חשבון ההפרשות לפנסיה ולפיצויים.

מקורות

• נוהל 9.5.0001 – ענף התעשייה – העסקה ישירה, קבוצות שכר, יחס 25%
• נוהל 9.5.0002 – ענף המסחר והשירותים – העסקה ישירה, חריג קבלני ניקיון, שכר, יחס
• נוהל 9.5.0003 – ענף המסעדות – העסקה ישירה, יחס
• נוהל 9.8.0001 – ענף המלונאות – העסקה ישירה
• חוזר רשות האוכלוסין לשנת 2026 – אגרות ותקרות ניכוי
• תקנות הפיקדון (נבו) – גובה הפיקדון ותחולתו
• חוק עובדים זרים (נבו) – מגורים וביטוח רפואי
• חוזר הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה (16.3.2026), שמאזכר את הודעת שכר המינימום – שכר מינימום

המידע במאמר כללי ונכון למועד העדכון האחרון. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי. נהלים, סכומים ומכסות משתנים – יש לוודא מול המקורות הרשמיים.