עזיבה של עובד זר משפיעה על המעסיק גם מבחינת ההיתר. המאמר מרכז שלושה דברים: מה הכללים הרשמיים קובעים, מה דווח בתקשורת על סיבות לעזיבה, ואילו פרקטיקות מעסיקים תיארו בפומבי. כל ממצא מיוחס למקור שלו.
מה הכללים הרשמיים קובעים
עזיבה מותרת, בתנאים
לפי הזכותון לעובדים זרים של רשות האוכלוסין (2026), עובד שרוצה לעבור מעסיק לא צריך אישור מהמעסיק הנוכחי. עליו לתת הודעה מוקדמת בכתב.
עובד שגויס מחו"ל צריך קודם לעשות "ניסיון כן ואמיתי" לעבוד אצל המעסיק שהזמין אותו. לפי הזכותון, עובד שהגיע מתוך כוונה לעזוב מיד עלול להיות מורחק, אחרי שימוע.
ההשלכה על המעסיק
לפי הנהלים הענפיים, דיווח על עזיבה לא מוחק את רישום העובד על שם המעסיק. כל עוד העובד לא יצא מהארץ ולא נרשם אצל מעסיק אחר, המעסיק לא יכול לקלוט עובד אחר במקומו במשך 3 שנים לפחות. הפירוט במאמר עובד זר הפסיק להגיע לעבודה.
הגבלת זמן
לפי הנהלים, עובד בענפים האלה יכול לעבוד בישראל עד 63 חודשים מהכניסה הראשונה.
סיבות לעזיבה שדווחו בתקשורת
אין נתונים רשמיים שפורסמו על שיעורי עזיבה בתעשייה, במסחר ושירותים, במסעדות או במלונאות. מה שידוע מגיע מכתבות ומעדויות של מעסיקים, ולכן הוא חלקי.
בענף הבנייה (כלכליסט, אפריל 2025)
כתבה בכלכליסט תיארה עזיבות של עובדים זרים בענף הבנייה. לפי בעלי תאגידים שרואיינו, הסיבות שעלו:
- שכר שעתי גבוה יותר בעבודה לא חוקית, למשל במסעדות ובחנויות מזון.
- פיטורים חוזרים של עובדים שלא התאימו מקצועית.
- גורמים שמאתרים עובדים חדשים זמן קצר אחרי שהם מגיעים, ומציעים להם מגורים ועבודה בלי היתר.
הכתבה עוסקת בבנייה ומבוססת על עדויות של בעלי תאגידים. לא ברור עד כמה הממצאים נכונים לענפים אחרים.
בענפים שנפתחו לאחרונה (CTech, יוני 2026)
בכתבה של CTech מ-2.6.2026 תיארו מעסיקים כמה קשיים:
- פער שפה, שמחייב פיקוח צמוד.
- תקופת הכשרה ארוכה. לפי אחד המרואיינים, עובדים מגיעים לשליטה מלאה בעבודה רק זמן קצר לפני שהם עוזבים.
באותה כתבה ציינו מעסיקים גם פחות היעדרויות ומוטיבציה גבוהה.
חובות גיוס (+972, מאי 2026)
מגזין +972, שמציג עמדה מוצהרת בעד זכויות עובדים, דיווח שעובדים רבים מממנים את ההגעה בהלוואות. לפי הכתבה, ההחזר נמשך חודשים או שנים, והאשרה קשורה למעסיק.
פרקטיקות שמעסיקים תיארו בפומבי
כתבה ב-Ynetnews מנובמבר 2025 תיארה מה עשו רשתות שיווק שקלטו עובדים זרים. לפי הכתבה:
- ויקטורי תרגמה חומרי עבודה לתאית וסימנה מוצרים בתמונות עם כיתוב.
- ויקטורי סיפקה דירות מרוהטות.
- קרפור הקימה בית ספר להכשרה, וקיימה הדרכות בטיחות ומניעת הטרדה מינית.
- קרפור שיכנה עובדים בחדרי מלון עם חדר אוכל, מקלט ואבטחה, והעסיקה אותם ישירות.
אלה תיאורים של חברות ספציפיות, כפי שנמסרו לכתבה. לא נמצא מחקר שבודק את השפעתם על שיעור העזיבה.
ערוצים רשמיים שעומדים לרשות העובד
הרשויות מפרסמות כמה ערוצים שבהם עובד יכול לשאול או להתלונן:
- אחראי תלונות מטעם המעסיק. לפי הנהלים (בפרק על המסלול הבילטרלי, ובמלונאות בכל מקרה), המעסיק מוסר לעובד את הטלפון הנייד שלו.
- מרכז הפניות לעובדים זרים של רשות האוכלוסין, 1-700-707-889. לפי הזכותון, המרכז מטפל בפניות של עובדים שהגיעו בהסכם בילטרלי ושל עובדי חברות ביצוע זרות. לא ברור אם הוא עונה גם לעובדים שהגיעו בהבאה פרטית.
- הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה.
לפי הזכותון, החוק אוסר לפטר עובד, להפחית את שכרו או להרע את תנאיו בגלל תלונה שהגיש בתום לב.
מה לא ידוע
- שיעורי עזיבה רשמיים לפי ענף או מדינת מוצא.
- מחקר שמשווה בין פרקטיקות קליטה לבין שיעור העזיבה בישראל.
- האם הממצאים מענף הבנייה חלים על התעשייה, המסחר והמלונאות.
שאלות נפוצות
האם מעסיק יכול למנוע מעובד לעבור למעסיק אחר? לפי הנהלים, המעסיק לא רשאי להתנגד למעבר או למנוע אותו. העובד צריך לתת הודעה מוקדמת כחוק, ועובד שגויס מחו"ל צריך קודם "ניסיון כן ואמיתי" אצל המעסיק שהזמין אותו.
האם יש נתון רשמי על מספר העובדים שעזבו? לא נמצא נתון רשמי כזה לענפים האלה. רשות האוכלוסין מפרסמת דוחות שנתיים, ואפשר לבדוק שם עדכונים.
מקורות
- זכותון לעובדים זרים 2026 – רשות האוכלוסין וההגירה – ניסיון כן ואמיתי, החלפת מעסיק, מרכז הפניות, איסור התנכלות
- נוהל 9.5.0002 – ענף המסחר והשירותים – דיווח על עזיבה, הגבלת קליטה ל-3 שנים, אחראי תלונות
- נוהל 9.5.0001 – ענף התעשייה (13.5.2026) – תקופה מרבית, מעבר בין מעסיקים
- דוח סיכום פעילות 2025 – רשות האוכלוסין וההגירה – דוח שנתי רשמי
- כלכליסט, 24.4.2025 – עזיבות בענף הבנייה (מקור עיתונאי)
- CTech, 2.6.2026 – עדויות מעסיקים על שפה והכשרה (מקור עיתונאי)
- Ynetnews, 18.11.2025 – פרקטיקות של רשתות שיווק (מקור עיתונאי)
- +972 Magazine, מאי 2026 – חובות גיוס (מקור עם עמדה מוצהרת)
המידע במאמר כללי ונכון למועד העדכון האחרון. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי. נהלים, סכומים ומכסות משתנים – יש לוודא מול המקורות הרשמיים.