עובדים זרים לתעשייה: מה לבדוק לפני שמגישים בקשה

לפני שמגישים בקשה להעסיק עובדים זרים במפעל, יש כמה שאלות בסיסיות. האם המפעל עומד בהגדרה של "מעסיק בענף התעשייה"? כמה עובדים מותר לו לבקש? ובאיזה שכר? המאמר מסכם את התשובות לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה לענף התעשייה (נוהל 9.5.0001, עדכון 13.5.2026).

מי נחשב "מעסיק בענף התעשייה"

לפי הנוהל, מעסיק בענף התעשייה הוא מי שעיקר פעילותו שייך לאחד מענפי התעשייה בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). את זה בודק משרד הכלכלה והתעשייה.

יש גם מסלול ל"מעסיק חריג". זה מפעל שלא מסווג כתעשייה, אבל יש לו פעילות ייצור משמעותית באתר נפרד, ועובדים בה לפחות 20 עובדים ישראלים. למעסיקים חריגים מוקצים עד 10% מסך ההיתרים בענף.

כמה עובדים זרים מותר לבקש

• עד 25% ממספר העובדים הישראלים במפעל. התוצאה מעוגלת למספר השלם הקרוב.
• חלופה: מפעל שהעסיק עובדים פלסטינים בהיתר עד 30.9.2023 יכול לבקש לפי מספר הפלסטינים שהעסיק בפועל. בוחרים חלופה אחת. הן לא מצטברות.
• העובד הזר מועסק במשרה מלאה בלבד.

ארבע קבוצות מקצועיות, ורצפת שכר לכל אחת

ההיתר ניתן לקבוצה מקצועית מסוימת. לכל קבוצה נקבעה רצפת שכר בסיס, באחוזים מהשכר הממוצע במשק:

• "השכר הממוצע במשק" לפי הנוהל הוא השכר הממוצע למשרת שכיר שהמוסד לביטוח לאומי מפרסם בינואר של כל שנה. את הסכום המדויק בשקלים יש לבדוק בנוהל ובפרסום של ביטוח לאומי.
• קבוצות א'–ג' מקבלות יחד עד 20% מההיתרים בכל הקצאה. קבוצה ד' מקבלת עד 80%.
• אסור להעביר עובד מקבוצה עם שכר גבוה יותר לקבוצה עם שכר נמוך יותר.

איך התהליך בנוי

בקשה מקדימה למשרד הכלכלה (רק בזמן "קול קורא"), בקשה להיתר ברשות האוכלוסין וההגירה, שיוך העובדים להיתר, ורישיון ב/1 לכל עובד אחרי שהגיע. הפירוט שלב אחר שלב נמצא במדריך היתר להעסקת עובדים זרים בתעשייה.

לפי החלטת ממשלה 1752, הכלל הוא גיוס בהסכמים בילטרליים. ועדת המנכ"לים רשאית לאשר גם הבאה פרטית. לפי הטבלה המרכזת של הוועדה (עדכון 2.8.2026), הבאה פרטית לקבוצה ד' מותרת עד 31.10.2026. לקבוצות א'–ג' מופיעה בטבלה הקצאה נפרדת להבאה פרטית, בלי התאריך הזה. מה שיקרה אחרי 31.10.2026 תלוי בהחלטות הוועדה, ולכן יש לבדוק את ההחלטה העדכנית.

בהבאה פרטית, לפי הנוהל, המעסיק בודק את כישורי העובד ומגייס אותו בעצמו או דרך נושא משרה מורשה אצלו. הנוהל קובע שהתקשרות עם חברות ישראליות או אנשים פרטיים בישראל לצורך גיוס עובדים זרים היא בניגוד לדין.

העלויות הקבועות

הסכומים לפי חוזר האגרות 12/2025 של רשות האוכלוסין מ-12.2.2026, בתוקף לשנת 2026, והם מתעדכנים כל שנה. הערבות לפי סעיף ה.2 בנוהל.

מעבר לאגרות, המעסיק חייב:

• מגורים הולמים על חשבונו, לכל תקופת העבודה ועוד 7 ימים אחריה.
• ביטוח רפואי לכל תקופת העבודה.
• פיקדון חודשי ליחידת הפיקדונות ברשות. הפיקדון בא על חשבון הפרשות הפיצויים והפנסיה, ולא בנוסף להן.

מגבלות על העובד ועל המפעל

• העובד עובד רק אצלכם ורק בענף התעשייה. אסור להעסיק אותו דרך קבלן כוח אדם.
• עובד בענף התעשייה לא רשאי לצרף בני משפחה.
• משך השהייה המרבי של העובד בישראל הוא 63 חודשים מהכניסה הראשונה.
• בקשה להארכת היתר מגישים לא יאוחר מ-60 יום לפני שהוא פג.

שאלות נפוצות

האם מפעל קטן יכול לקבל עובדים זרים? בנוהל התעשייה לא נקבע מספר מינימלי של עובדים ישראלים, אבל התקרה היא 25% מהם. לכן מספר העובדים הישראלים קובע כמה עובדים זרים אפשר לבקש.

אפשר להגיש בקשה בכל זמן? לא. בקשה מקדימה מגישים רק במועדים שמשרד הכלכלה מפרסם. בקשה שמוגשת מחוץ למועדים לא מטופלת.

מי מחזיק בהיתר? המפעל עצמו. ההיתר רשום על שם המעסיק, והוא המעסיק הישיר של העובדים.

מקורות

• נוהל 9.5.0001 – תנאי ההיתר בענף התעשייה (עדכון 13.5.2026) – הגדרת מעסיק, 25%, קבוצות ושכר, ערבות, תהליך, מגבלות
• חוזר רשות האוכלוסין: אגרות 2026 – אגרת בקשה, אגרה שנתית ואגרת רישיון
• החלטת ממשלה 1752 – גיוס בהסכמים בילטרליים והבאה פרטית
• ריכוז החלטות ועדת המנכ"לים וטבלת מכסות (2.8.2026) – מועד ההבאה הפרטית בתעשייה
• נוהל 9.0.0003 – פיקדון לעובדים זרים – הפיקדון
• חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (נבו) – מגורים וביטוח רפואי

המידע במאמר כללי ונכון למועד העדכון האחרון. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי. נהלים, סכומים ומכסות משתנים – יש לוודא מול המקורות הרשמיים.